היי לילך סליחה על השעה פשוט רק עכשיו סיימתי את היום וחשבתי

שתשמחי לשמוע את זה-

אני עושה חונכות לילד שממש קשה לו בחיים.

הוא לא מבין בכלל עברית וברמה נמוכה מאוד מאוד של אנגלית

 ועד היום לא ממש הצלחתי בכלל לתקשר איתו וזה באמת נהיה שיעורים של תסכול בשבילי..

היום השתמשתי באבנים שלך שהבאת לי ליום הולדת והוא הכין גם כמה משלו

והן ממש עזרו לו להיפתח ולדבר.

(אמנם בשיחה שבורה, אבל עדיף מכלום) ובאמת הם עזרו לי ממש.

נח ירדן קומונר.

עשה שנת שירות בקומונה בדרום תל אביב והאחיין שלי

למרות שעת החזרה המאוחרת...

לא ויתרתי על סידור האבנים שיצרתי ....

ובבוקר הן גרמו לי לחייך ולחשוב על הערב המהנה...

שהיה עבורי  "פסק זמן" במירוץ החיים.

נהניתי מהתוכן אך בעיקר מהמפגש איתכן 💞 תודה לרחל על האירוח כולל השקיעה.



גליה ארזה- מורה

סדנא שהועברה לצוות מורים בעל יסודי

שמי דבורה אדר ואני מנחת קבוצות בחמש השנים האחרונות..

 לפני למעלה משנה גיליתי את אבני דרך ואיתם את האישה והאגדה - לילך דרור..

 העבודה עם האבנים במילים ובשאלות איפשרה לי לפתח שיח מיוחד ואחר ..

ראשית, תמיד הייתה התלהבות מאוד גדולה סביב האבנים.

שנית, דיברנו על המשמעות של כתיבה של מילים על אבנים ועל כוחן של מילים

 ושלישית הצלחנו לייצר שיח מרתק דרך המילים שכתובות עליהן..

המשתתפים בוחרים להן אבן, מחזיקים אותה בד"כ חזק

ומתחילים לשתף ולדבר סביב המילה אותה הם בחרו..

אני משתמשת באבנים לרוב בסבב פתיחה או סביב השאלה "מה שלומכם היום?"

או סביב שאלה הקשורה לתכני המפגש..

ילדים מתחברים לאבנים בשנייה. הם אוהבים למשש אותן,

להרגיש ויודעים להפיק מהן משהו שאנחנו, המבוגרים, כבר קצת איבדנו כנראה.

כשנותנים לילד לבחור אבן עם מילה, יש לזה כנראה עוצמה גדולה יותר מאשר קלף,

לא חשוב כמה צבעוני הוא יהיה.

אבני הדרך הן כביכול מאד פשוטות, הציור שעליהן מופשט ולא צריך לפענח,

הוא (שוב, כביכול) רק מקשט את המילה.. ופשטות עובדת נהדר עם ילדים.

כשסלסלת האבנים על השולחן שלי, הילדים כל הזמן ניגשים ללטף את האבנים שבה.

יש לי הרבה שיחות עם ילדים במהלך העבודה איתם (שיעור פרטני,

''שיח רגשי'' או סתם שיחה עם ילד שצריך),

 והאבנים עוזרות לילדים וגם לי לדייק, להגיד, למצוא מילה שחסרה.